בחנוכה תשע"ב, לפני 10 שנים, קמנו מתוך תקוה וכאב, להשמיע קול חזק וברור שמאמין באחווה ושלום בין העמים והדתות. מאז קיימנו מאות אירועי סולידריות לחיזוק, עידוד ולווי קורבנות השנאה, עשרות הפגנות ומצעדי פרחים המוניים ועשרות אלפי אזכורים שלנו בתקשורת וברשתות החברתיות שמודיעות לכולם שאסור לאבד את התקווה לעתיד משותף.
את המנגינה של תג מאיר חייבים להמשיך לנגן: עוד ועוד מתנדבים למפגשי סולידריות, תאי סטודנטים, השתלמויות מורים ומצעדי פרחים.
תאי הסטודנטים, צוותי השטח והמתנדבים שלנו עושים מאמצים להגיע ולחזק את כל נפגעי השנאה והגזענות באופן אישי. חייבים להגביר את סעודות האיפטאר המשותפות, הדלקות נרות בינדתיות, ערבי שירה , לימוד השפה הערבית ולעולם לא לשכוח שכולנו בני-אדם.